יעקב, בנו של יצחק, בעלן של לאה ורחל. מאז שעזב את הוריו, עבד קשה בביתו של לבן, עד שנשא את בנותיו ואסף רכוש גדול והפך לעשיר. כולל בנפשו מידות הפוכות כמו תמימות ואמונה פשוטה מחד, ופרגמטיות וערמומיות מסוימת מאידך. מלך המטבעות התואם למזל גדי מייצג את היכולת להגיע להצלחה בדרך עמל ועבודה קשה, וגם אם צריך לחסוך כל פרוטה. אפילו בהיותו עשיר, חזר יעקב באמצע הלילה לקחת פכים קטנים ששכח, כי "לצדיקים חביב עליהם ממונם מגופם, לפי שאין פושטים ידיהם בגזל" (חולין צא, א).

משמעות הקלף: בן אדם חרוץ המסוגל לעמוד בנסיון ויכול לעסוק בסבלנות בעבודה קשה. בדרך ארוכה, על ידי שאוסף פרוטה לפרוטה, הוא עולה לפסגות והצלחה כלכלית. אמונתו ובטחונו עוזרים לו להיחלץ ממצבים קשים.

לפנינו עץ החיים, ובמקום פירות גדלים בו מטבעות לפי הסדר של עשר הספירות הידועות בקבלה. הקלף הזה, שהוא האחרון בסדרת הארקנה הקטנה, מחזיר אותנו לתחילת התורה ולמעשה בראשית. הוא קשור לסוף חודש אלול, שבו נברא העולם, וניטע גן העדן עם עץ החיים בתוכו. עשרה מטבעות מסמלים מקור יציב של רווחים, עושר רוחני וגשמי, שלמות הדבר.

משמעות הקלף: מערכת בנויה ויציבה, השקעות קודמות מניבות פירות, סיום המחזור ותחילת מחזור חדש.

כמו שכבר ראינו בסדרת הנרות, מספר תשע (וספירת היסוד) מתקשר לעתים לילדים. כאן רואים ילד שוכב בעגלה, ומטבעות תלוים מעל ראשו. הוא פושט את ידו לגעת במטבע בלי להכיר את ערכו האמיתי. בשבילו אלו הם סתם צעצועים למשחק. הקלף מדבר על שפע שלא זכו בו על ידי עמל, אלא קיבלו כמתנה.

משמעות הקלף: יש לאדם הרבה טובה, אבל אין הוא מודע לערכה. יכול לרמז על עליזות וקלות ראש. השפע המגיע אל האדם אינו מוגן ויכול ללכת כלעומת שבא.

הקלף הזה מדבר על התחייבויות שבן אדם לוקח על עצמו תמורת קבלת עזרה. רואים כאן בחור שבא לבנק לקבל הלוואה. בתורה נאמר (שמות כב, כד): "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ". אמנם חכמי ישראל תיקנו התר עסקה שלא יעברו על איסור ריבית. המלווה רוצה להיות בטוח שכספו יחזור אליו, לפיכך הוא מחתים את הלווה על החוזה.

משמעות הקלף: יחסים בסגנון פורמלי, התחייבויות, חתימת מסמכים. על מנת לקבל עזרה יש להציג בטחונות. יכול לרמז על זהירות, צורך להבטיח, לאשר, לאמת דברים.

אדם אשר שק מחורר קשור למותניו מטפס בסולם, ומטבעות נופלים מן החור לארץ. דווקא ההשתדלות לעלות כמה שיותר גבוה מביאה לאיבוד ממון. כדי למנוע בזבוז משאבים, על האדם לאתר את "החור" במערכת ולסגור אותו.

משמעות הקלף: עליה המביאה להפסדים, אבדת ממון או אנרגיה, פעולה הגורמת הפך מן המכוון.

ל"ג בעומר חל בי"ח אייר, וזו התקופה שאליה מתיחס קלף זה. ואף על פי שיום זה ידוע כזמן פטירת התנא רבי שמעון בר יוחאי, הוא הפך ליום חגיגי, שבו מדליקים מדורות ויוצאים במחולות וריקודים. בקלף הזה רואים שני בחורים רוקדים ליד האש. הם שמו מטבעות מסביב למדורה. יש כאן מצב של איזון בין צרכים גשמיים לשאיפת הנשמה למעלה.

משמעות הקלף: גישה יצירתית, זמן פנאי המאפשר רוממות רוח, לפעמים בילוים. צרכי ממון לא מטרידים את האדם, כי הוא מצא נקודת איזון בין רוחני לגשמי.

המשטרה אסרה את המבריח ומחרימה את כספו שהרויח בעיסוקו הלא-חוקי. כשאחד השוטרים חוקר את הפושע, השני מסדר מטבעות על השולחן, והשלישי רושם את סכומם בפנקס. הקלף הזה מדבר על אי-יכולת של האדם להשתמש בכוחות או בממון לפי רצונו, ובין היתר יכול להורות על סכסוכים עם השלטונות או עם הממסד.

משמעות הקלף: הגבלת החופש, מניעות ועיכובים. עברות נגד החוק, בעיות עם המשטר. המשאבים אינם ברשות האדם ואין לו שליטה מלאה עליהם כפי שרוצה.

גמילות חסדים נחשבת לאחד העמודים שעליהם העולם עומד (אבות א, ב). בתורה נאמר (דברים טו, ז): "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן". כאן בעל הבית עשיר, העומד על מדרגות ביתו, זורק כסף לידו של עני מרוד, הבא לפתחו לבקש צדקה.

משמעות הקלף: צדקה, חסד, עזרה לזולת, אהבת הבריות. זה מראה על יחסים הבנוים על מתנת חינם, כשאחד נותן, ולשני אין מה להשיב לו.

אחרי יום הכיפורים מתחילים לבנות סוכה לשבת בה שבעת ימי החג. על פי הלכה הצורה הפשוטה ביותר של סוכה כשרה כוללת לפחות "שתי דפנות כהלכתן ושלישית אפילו טפח" (סוכה ד, ב). כאן יהודי מסיים לבנות את סוכתו ומכין את העץ שממנו הוא חותך ענפים לשמש כדופן שלישית (כמידת טפח). יש לזכור שסוכה נקראת (שם ב, א) "דירת ארעי", כי היא אינה עשויה לגור בה זמן רב.

משמעות הקלף: תהליך בנייה, תיקונים, שיפוצים בבית. מצב ביניים שאפשר להשאר בו לזמן מה, אבל אין בו כדי לתת פתרון סופי.

סוחר יהודי שוקל במאזניים מטבע של זהב ומתבונן במטבע אחר. אחת ממצות התורה דורשת, שישתמשו במשקולות מדויקות על מנת למנוע רמייה במסחר (דברים כה, טו): "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ". הקלף הזה קשור לצד הביקורתי של תפיסתנו ויכול לסמל אנשים שמתמחים בעבודה הדורשת מקצועיות ודייקנות גבוהה.

משמעות הקלף: אומדן, הערכה, מדידה, שיקול דעת, דייקנות, יושר והגינות בעסקים. בפן השלילי יכול לרמז על חשדנות וחוסר אמונה באנשים.

בקלף הזה מצויר המטבע של אברהם המתואר בגמרא (בבא קמא צז, ב): "איזהו מטבע של אברהם אבינו? זקן וזקינה מצד אחד, ובחור ובתולה מצד אחר". הזקנים עומדים על הקרקע, בעוד שהצעירים מתרוממים לשמים. זה יכול להתפרש באופנים הפוכים. אחרי שהדור הקודם עסק בהכנת בסיס גשמי, הדור הצעיר יכול להקדיש את עצמו ליצירה, עולם המחשבה ורוחניות. או, להפך, בדור אחד, כשהיו צעירים, ריחפו בעננים, וכשהתבגרו ירדו על הקרקע.

משמעות הקלף: קשר הדורות, משפחה, יחסי הורים-ילדים, העברת ידע ונסיון ממורים לתלמידים. עלייה לרובדים גבוהים דורשת הכנת בסיס גשמי יציב.

בקלף הזה רואים שדה הקרב. תשע חרבות מושלכות עליו, כאילו לוחמים שאחזו בהן ברחו באימה או נפלו חללים. אמנם לפנינו יש רק אדם אחד השוכב נרצח על גדם העץ. מלחמתו וגם חייו נגמרו, והוא לא יקח חרב בידיו שוב. השמים הכהים והבזק הברקים ליד האופק מסמלים את המצב הקודר והמאיים, שהקלף הזה מורה עליו.

משמעות הקלף: כשלון, מפלה ותבוסה. דלדול ואפיסת כוחות (לפעמים מחלה) הבאים כתוצאה מלחצים נפשיים. אדם אינו מסוגל לקום ולהמשיך בדרכו מפני חולשה ומפני הצרות שנפלו עליו.

מן הפסוק "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כא, יט) דרשו חז"ל: "מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות" (בבא קמא פה, ב). לפנינו רופא כירורג המנתח חולה. זו פעולה שדורשת אחריות ומיומנות גדולה, כי בתנועה אחת אפשר גם להציל, וגם להרוג. כמו בכל הקלפים המכילים שתי דמויות, גם כאן השואל יכול להזדהות עם הרופא או עם החולה.

משמעות הקלף: רפואה, מחלה, ניתוחים, הצלת חיים. בתחומים שלא קשורים לרפואה, הקלף רומז על מידות של אחריות, מיומנות ובקיאות, על הצורך להיזהר שלא לגרום נזק במקום תועלת.

שבועות נקרא בתורה "חג הקציר" (שמות כג, טז), כי באותם הימים היו מסיימים את קצירת התבואה בשדה. מצד שני, באותו יום ו' בסיון היה התגלות הבורא בהר סיני, ולכן בזמננו חוגגים שבועות כיום מתן תורה. בקלף הזה רואים שני איכרים באמצע קצירת חיטים, וברקע נראה המחזה הנשגב של התגלות התורה על ההר הבוער באש ומעלה עשן.

משמעות הקלף: עבודה ועמל. לכל היגיעות יש מטרת על, אבל לא תמיד רואים אותה, כי תשומת לב נתונה לפרטי העבודה. יש להתאמץ, כדי להבקיע דרך לאור גדול.

בחג הסוכות מקיימים בבתי כנסת את סדר ההקפות, שבו המשתתפים מקיפים את הבימה עם ארבעת המינים בידיהם, ואומרים "הושע נא". הטקס הזה מזכיר את נפילת חומות יריחו, אשר גם אז הכוהנים נושאי ארון הברית הקיפו את העיר במשך שבעה ימים, וביום השביעי הם עשו את דרכם סביב החומות שבע פעמים, עד שהחומות נפלו, ובני ישראל כבשו את העיר.

משמעות הקלף: טקס, מעשה קבוצתי מאורגן, שיתוף הציבור בפעולה, עזרה הדדית.

הקלף הזה קשור לתחילת חודש תשרי. בראש השנה נוהגים להתפלל תפילות ארוכות ולשפוך לב בתחינה לפני הבורא. לאדם השקוע בתפילה נפתחו שערי העולם הבא, והוא רואה דמות גן עדן. אמנם כמו שלפני גן העדן אלהים העמיד את להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים, כך כאן שתי חרבות שומרות את השער ומרתיעות את הרוצה להיכנס.

משמעות הקלף: חזיון, ציפיה, תקווה. תפילה העולה מן הלב. הדבר הרצוי מתגלה, אבל הוא עדיין רחוק. יש טעם של מגע בדבר, אבל לא ניתן לתפוס בו.

לאה, אשת יעקב. בהיותה הבת הבכירה אצל לבן אביה, נישאה ראשונה ליעקב לפני רחל אחותה. אמנם הוא לא אהב אותה, והיא אמרה על עצמה שהיא "שנואה" (בראשית כט, לא). מלכת החרבות, כפי שהיא נראית בקלף, מייצגת דאגות ואי-נחת יחד עם תקוות וייחולים. תואמת למזל דלי, היא קשורה ליסוד הרוח ולכוח הדיבור, ועל זה מעידים הדודאים שבידה. בשונה מאמהות אחרות, לאה הייתה פוריה וילדה ששה בנים ובת אחת.

משמעות הקלף: בן אדם מלא דאגות וחסר מנוחה. חשוב לו מה אחרים חושבים עליו, והוא מרגיש צורך באהבה ותשומת לב. יודע להשיג את הרצוי בדרכים עקיפות.

שודדים עצרו סוחר יהודי באמצע הדרך ודורשים ממנו למסור להם את כל כספו וסחורתו, אחרת הם יטלו את נפשו. קלף כזה לא יכול להורות על תוצאה טובה. הסוחר עומד בפני בחירה לא פשוטה, כשיש לבחור בין הרע הגדול לרע הקטן יותר.

משמעות הקלף: עצירה, מכשולים בדרך, פשע, אויבים. הפסדים שניתן למנוע אותם רק במחיר הפסדים אחרים.

בסדר הבדלה לא משתמשים במטבעות. אמנם קיימת בו הברכה הרביעית התואמת ליסוד העפר (אדמה), והיא הברכה החשובה ביותר, כי דווקא בה נאמר "המבדיל בין קודש לחול", שזה עיקר המצוה. כידוע, ביום השבת אדם מתרחק מעבודתו ועיסקיו ומקדיש את עצמו לעולם הרוח. ובסיום יום השבת אנו חוזרים לעסקינו הגשמיים ולוקחים מטבעות בידינו.

משמעות הקלף: סבלנות, עמידות, נסיון מעשי, פרגמטיות, רכוש, מסורת וכל תשתית שניתן להישען עליו. ובפן השלילי יכול לרמז על אדישות, עצלות, חוסר גמישות, קיבעון.

באמצע חודש שבט, שהקלף הזה מתיחס אליו, חוגגים את "ראש השנה לאילנות" (ט"ו בשבט). זה היום, שמכל פירות האילן שגדלו אחריו צריכים להפריש מעשר בשנה הבאה. נוהגים לאכול פירות ביום הזה. כאן רואים על השולחן שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל, דהיינו חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זיתים ותמרים (ראה דברים ח, ח). הם מונחים בסדר של שבע ספירות חג"ת נהי"ם על פי הקבלה.

משמעות הקלף: תוצאות ראשונות מן העבודה, אבל עדיין לא בשלות כל צרכן. חלוקה שווה בין המקבלים (בניגוד לקלף "שני גביעים"). מוזמנים לטעום דבר חדש בחיים.

היד המצוירת על הקלף אוחזת בענף הדס. זה עוד חלק מסדר ההבדלה במוצאי שבת, ברכת בשמים. המילים האחרונות של הברכה "בורא מיני בשמים" רשומות על המפה למטה. הדס משמש במקום חרב בקלף הזה, כי סדרת החרבות בטארוט תמיד קשורה ליסוד הרוח. זה מורה על השכל והתפשטות המחשבה בדומה לריח המתפשט במרחב ללא מעצור.

משמעות הקלף: שכל חד, חריפות, פיקחות, אומץ לב, שאפתנות, כושר הבחנה, כוח שכנוע, כושר דיבור. ובפן שלילי יכול לרמז על פסקנות, חוסר התחשבות, עוקצנות.

כידוע, כדי שהבשר יהיה כשר לאכילה, יש לשמור הרבה חוקים בשחיטת בהמות. לכן שוחט יהודי צריך להיות אדם אחראי, ויחד עם זה להיות בעל מידות של קור רוח וקשיחות ולא להירתע מדם, כי לא כל אחד מסוגל להרוג בעלי חיים. הקלף הזה יכול לרמז על הצורך להקריב קורבנות ולעשות עבודה מלוכלכת.

משמעות הקלף: אכזריות, מתח, אונס וכפייה. עבודה שדורשת לוותר על החמלה או על תכונות נפש אחרות. יחסי שתלטנות או תפקידי אנס וקורבן ביחסים.

אביגיל הנביאה. כשדוד המלך שלח לבקש עזרה מנבל בעלה, הוא סירב לו בגסות, ודוד עם אנשי צבאו התכוננו לצאת נגדו. אביגיל ברצותה למנוע שפיכות דמים מביתה, "וַתְּמַהֵר אֲבִיגַיִל וַתִּקַּח מָאתַיִם לֶחֶם וּשְׁנַיִם נִבְלֵי יַיִן וְחָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת וְחָמֵשׁ סְאִים קָלִי וּמֵאָה צִמֻּקִים וּמָאתַיִם דְּבֵלִים וַתָּשֶׂם עַל הַחֲמֹרִים" (שמואל ב, כה, יח). על ידי מתנות הללו היא פייסה את דוד והצילה ממוות את בעלה יחד עם אנשי ביתו.

משמעות הקלף: בן אדם רודף שלום, ותרן ויודע לרצות ולפייס אחרים. משתמש בממון כאמצעי ליצירת קשרים ויחסים. בפן השלילי יכול רמז על שוחד.

חולדה הנביאה. כשיאשיה המלך שמע את דברי ספר התורה שמצא חלקיה הכהן בבית המקדש, שלח את משרתיו לשאול את דבר ה' על עם ישראל. וכשבאו לחולדה הנביאה, היא ענתה להם בדברי תוכחה: "כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל ישְׁבָיו אֵת כָּל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְנִצְּתָה חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה" (מלכים ב, כב, טז-יז).

משמעות הקלף: בן אדם המביא בשורות רעות, קודר, כעסן, ביקורתי וממהר לראות מומי אחרים. בודד וגם נוטה לפרוש מן הציבור, לאנשים קשה להיות בחברתו.

רחל, אשת יעקב. בהיותה הבת הצעירה לאביה, נישאה ליעקב אחרי אחותה. רחל הייתה אהובה לבעלה, אבל בדומה לאמהות אחרות שרה ורבקה, בהתחלה הייתה עקרה, עד שאחרי תפילות רבות זכתה ללדת את יוסף ואת בנימין. בקלף הזה מלכת המטבעות מוצגת כעקרת בית יעילה, "אשת חיל", אשר "תִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ" (משלי לא, טו). השם שלה רחל מורה על היותה רועת צאן. תואמת למזל שור, היא מייצגת מידות של אגירה וצבירה. התרפים שהיא גנבה מאביה, שבקלף הם עומדים ליד פתח אוהלה, מסמלים את המעבר מרעיון מופשט לידי ביטוי מוחשי.

משמעות הקלף: בן אדם היודע לנהל משק, יעיל בכלכלה, ויש לו יכולת לאסוף ולהרבות משאבים. הוא יודע להגשים ולהוציא לפועל רעיונות מופשטים.

זבולון, בן יעקב. מכל ארץ ישראל קיבל שבט זבולון לנחלה חלקים הקרובים לים. על פי גמרא (מגילה ו, א), מובטח לזבולון שיצליח במסחר, כי בארצו יש חלזון, טרית וזכוכית לבנה שכולם יקנו ממנו. ידוע המדרש על העסקה בין שבטי יששכר וזבולון, על פיה זבולון יעסוק במסחר ועל ידי רווחיו הכספיים יתמוך ביששכר, בכדי שהוא יוכל להקדיש את כל זמנו לתורה, ואת הזכות של מצות לימוד התורה יחלקו ביניהם. תואם למזל בתולה, נסיך המטבעות מצטיין במידות של דייקנות ושקדנות.

משמעות הקלף: בן אדם המוכשר בעסקים ושאינו מפספס הזדמנויות טובות. מוכן לצאת למסעות על מנת להרוויח. קשוב למה שמעניין אנשים אחרים, ויש לו מה להציע להם.

דוד המלך. כלי זיין המונחים לימינו מעידים על האופי הלוחמני שלו, כי עוד בצעירותו זכה להראות את גבורתו במלחמה, וכשעמד בראש ממלכת ישראל, המשיך לכבוש ולנצח את אויביו. מצד שני, דוד ידוע כמחבר ספר תהילים, שבו נתן ביטוי לתפילותיו ושבחיו לבורא עולם. על כוחו היצירתי והרוחני מעיד הכינור הנמצא מצד שמאלו בקלף. יושב על כס מלכותו, דוד תואם למזל מאזניים ומוכן לדון משפט צדק בעמו.

משמעות הקלף: בן אדם אמיץ המוכן לגלות גבורה רבה במאבקים על מה שהוא מאמין בו שהוא הצדק. יש לו יכולת שליטה על המצב ובהחלטתו תלוי גורלם של אנשים אחרים. הקלף יכול לרמז על כישורים יצירתיים בנגינה ושירה.

לוי, בן יעקב. הצטיין בקנאות בהגנתו על היקר והקדוש בעיניו. תכונתו זו באה לידי ביטוי במעשה שכם, כשלוי עם אחיו שמעון הרגו בחרבות את כל אנשי העיר (נסיך החרבות מייצג את מזל תאומים, כי במעשה זה פעלו שני אחים כאחד). למרות שאביו כעס עליו מפני זה, כנראה בשביל קנאתו זכה שבט לוי לעבודת הקודש. בני לוי שוב גילו את תכונתם זו כשהרגו את העובדים לעגל נזהב על פי קריאת משה.

משמעות הקלף: בן אדם אדוק באמונתו וחסר סובלנות לאחרים. יכול להיות תוקפני, אולם מסירותו עוזרת לו גם להגן על כבוד קרוביו ולשמור על הקדוש לו.

אברהם, בעלה של שרה ואבי יצחק. הוא יושב ליד פתח האוהל ומצפה לאורחים. אברהם הצטיין במידת הכנסת אורחים, היה מטפל בהם במסירות ומאכיל אותם מטעמים. פירות המונחים על שולחנות לפניו מסמלים את שפע הברכה שהוא מוכן להעניק לבאי ביתו. בעל נשמה נשגבה, הוא גילה את מציאות אלהים מתוך התבוננות בפלאי העולם והקדיש את חייו ללמד בני אדם את עיקרי האמונה. תואם למזל סרטן המצטיין ברגישות, דאגה לזולת ונכונות לעזרה.

משמעות הקלף: בן אדם בעל אמונה, רחמני, המבין את נפש הזולת, יודע לטפל באחרים. יכול להיות עובד סוציאלי, פסיכולוג או מורה רוחני. מקרב בני אדם לתורתו או לרעיונותיו בדרך רכה ועל ידי שיכנוע.

רבקה, אשת יצחק, אם יעקב ועשו. כשאליעזר עבד אברהם בא לחרן, היא נתנה לו מים לשתות והשקתה את גמליו. זה היה הסימן בשבילו שהיא זו שמיועדת משמים להיות אישה לבן אדוניו. בקלף היא מצוירת עם ספל וכד מים המסמלים את רחמנותה. כמו אמהות אחרות שרה ורחל, היא הייתה עקרה בהתחלה, ורק אחרי הרבה תפילות ותחנונים זכתה להריון. שני בניה עשו ויעקב, למרות שהיו תאומים, הלכו בדרכים הפוכות, ויש בזה רמז לסתירות פנימיות הטמונות בנפש אמם. בהיותה מייצגת את מזל עקרב, היא כוללת גם את הצדדים האפלים שלו, כמו שהראתה כשעזרה ליעקב לקבל את ברכת אביו במרמה.

משמעות הקלף: בן אדם רגיש, בעל עומק נפשי ותשוקות חזקות. יש לו עולם פנימי סוער ומלא ניגודים. כמו שהוא מסוגל להשתפכות נפש כנה וזכה, כך גם לשקר ורמאות.

יוסף, בן יעקב. בהיותו "בן זקונים" האהוב לאביו, מילדותו ראה חלומות נבואיים וידע לפתור גם חלומות של אחרים. בזה גרם שנאת אחיו אליו, והם מכרו אותו לעבדות. במצרים על ידי כישוריו בפירוש חלומות זכה יוסף להערכה מצד פרעה והפך למשנה לו. תואם למזל דגים, הוא היה בעל נפש עדינה, ולא חפץ בנקמה ומחל לאחיו כשירדו מצרימה מפני הרעב. המצרים קראו לו "צפנת פענח" על שם שידע לפענח תעלומות. הוא אמר על עצמו שהיה מנחש בגביע (בראשית מד, ה).

משמעות הקלף: בן אדם עדין, בעל נשמה זכה וכוח מדמה מפותח. הוא מלא סודות בעיני אחרים, וקשה להם להכיר אותו באמת. מחונן בכישורים מיסטיים, נראה תמים, אבל יכול לשחק תפקידים חשובים.

מרים הנביאה. השם שלה יכול להתפרש כפשוטו כ-"ים מר", והיא מסמלת את כוחו של יסוד המים. בפעם ראשונה היא מופיעה במקרא כשמורידה את התיבה עם משה אחיה למי היאור. אחרי טביעתם של המצרים בים סוף היא זו שהתחילה בשירה: "תִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהֹוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (שמות טו, כ-כא). גם באר מים חיים הלך עם בני ישראל במדבר בזכות מרים הנביאה.

משמעות הקלף: בן אדם היודע לעודד ולשמח אחרים. בדרך כלל, אופטימי ומכיר בטובות. יכול לרמז גם על שירה וריקודים, אומנות מוזיקלית.

"אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר" (ישעיה נח, יד). בקלף הזה האל מופיע כמקור התענוג. שמו מצויר על הגביע שבצורה סמלית מייצג את מעיין השפע. בשונה מאס הגביעים, כאן השפע יורד לגביעים קטנים המקיפים את הגדול. זה אומר שלמקור יש מקבלים, והברכה אינה מתבזבזת. זו השלמות ומטרה הסופית של סדרת הגביעים.

משמעות הקלף: אושר, תענוג, "נחלה בלי מצרים". השראה רוחנית, יצירתיות, מקור שפע שיש לו מקבלים.

בי"ד וט"ו אדר חוגגים פורים, והקלף ט' גביעים מתיחס לאמצע של חודש זה. רואים כאן משפחה בזמן משתה פורים. כידוע, זה אחד החגים השמחים והעליזים ביותר, שבו נוהגים בתחפושת ושתיית יין. ידועה ההלכה שדורשת מבן אדם להשתכר עד שלא יוכל להבחין בין המן למרדכי. בפורים מטושטשים הרבה מן הגבולות הרגילים, ובני אדם יכולים לגלות בעצמם צדדים שלא הכירו קודם.

משמעות הקלף: שמחה משפחתית, חגיגה, אירועים, פסטיבל. יציאה מגבולות. אדם מרשה לעצמו את מה שלא רגיל להרשות. הקלף מבטיח מצב רוח מעולה, ויחד איתו מנה גדושה של כאוס ואנדרלמוסיה.

כשצבא בני ישראל חזר ממלחמת מדין, משה ואלעזר הכהן ציוו להם לטהר את כל הכלים שהם לקחו שלל. "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם" (במדבר לא, כג). מכאן נקבעה הלכה שיש להטביל במקוה את כל הכלים העוברים לרשות ישראל. לפנינו יהודי שקושר גביעים בחבל ומוריד אותם למקוה לצורך הטבילה.

משמעות הקלף: הכנה ועיבוד, כיוונון כלים, הבאת הדבר למצב תקין, טיהור, קניין, העברה מרשות לרשות.

עקרת בית הגיעה ליריד של כלים וחפצי בית, וברצונה לקנות כלי שולחן נאים. היא עצרה ליד מדף תצוגה שעומדת בו סדרה של גביעים יקרי ערך. כל חפץ בפני עצמו די בו למשוך את תשומת לבה, ונדרשים ממנה התמקדות וריכוז כדי לברור את מה שהיא באמת רוצה. ציפור היושבת על גג הדוכן מסמלת סקרנות האופיינית לאלו שיוצאים לקניות, וגם כושר לשוחח ולנהל משא ומתן.

משמעות הקלף: מסחר, קניות, משא ומתן. ריבוי אפשרויות הדורש כושר ברירה. סקרנות, חשק לטעום ולנסות דברים חדשים. בפן השלילי יכול לרמז על סקרנות יתר, גחמנות, רכילות ושיחה בטלה.

"וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ" (דברים יא, יד). הקלף הזה קשור לחודש מרחשוון, שבו מתחילים לבקש על הגשמים בתפילת העמידה. הגשם היורד בשפע מצמיח עשבים ופרחים. זהו סימן לברכה הבאה מאליה, והוראות הקלף הזה מיוחדות בזה שלא נדרש מן האדם מאמץ, אלא רק להכין כלים לקבלת הטובה.

משמעות הקלף: שפע, טובה הבאה מעצמה, ללא צורך ביגיעה. יופי, צמיחה ופריחה.

בתורה נאמר (דברים טו, יא): "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ". אמנם לא תמיד המצוה נעשית כהלכתה. בקלף מצויר עני היושב בפינת הרחוב שמושיט יד עם הכוס ומבקש צדקה, ועשיר עובר לידו מבלי לשים עליו לב. כמו כל הקלפים של חמש, זה מבליט ומדגיש את הצד הקשה של החיים. הוא מדבר על קרירות ואטימות לב ביחס לזולת.

משמעות הקלף: עניות, חוסר אמצעים, בקשה שלא נענית. אכזריות ושוויון נפש כלפי אחרים. מציג מצב של שניים, שהאחד זועק לעזרה, והשני מתעלם.

בחג הפסח נוהגים לשתות ארבע כוסות יין: הראשונה – בקידוש היום, השניה – אחרי סיפור יציאת מצרים, השלישית – בברכת המזון, והרביעית – אחרי ההלל הגדול. כאן רואים יהודי חסיד בסיומו של סדר פסח, שכבר גמר שלוש כוסות ומחזיק בידו את הרביעית. קערת פסח וחתיכות מצה מונחים לפניו על השולחן. ידוע שבצק שהוציאו בני ישראל ממצרים, לא הספיק להחמיץ, מאחר ויצאו בחפזון. וגם כל סדר פסח רומז על החפזון, כי יש לסיים אותו עד חצות הלילה.

משמעות הקלף: שמחה, הודיה, זריזות. הטובה הצפויה ניתנת, אבל בהגבלה. הדבר הרצוי אמור לבוא, אבל יש לקחת אותו מהר.

בקלף זה רואים פעולה הנקראת נטילת ידיים. ביהדות יש מצוה לרחוץ ידיים לפני אכילת לחם ואחרי הקימה בבוקר. בשביל זה ממלאים כלי במים ויוצקים ממנו על יד ימין, ואחר כך על שמאל, וחוזרים על כך שלוש פעמים. מעשה זה מזכיר את רחיצת ידיים ורגליים שקיימו הכוהנים לפני כניסתם לבית המקדש. בגמרא (שבת קט, א) אומרים שנטילת ידיים נועדה גם להעביר רוח רעה הנשארת על אצבעות היד אחרי שינה.

משמעות הקלף: היטהרות, עזיבת העבר, השתחררות מן הדברים המעיקים. יכול לרמז על מצפון, חרטה, תשובה (במובן דתי), השלמת האדם עם עצמו, תיקון הנפש.

בקלף הזה שני גביעים עומדים תחת עץ זית, האחד מלא וגדוש בזיתים והשני ריק. במסורת היהודית שמן זית בדרך כלל מסמל חכמה. בגמרא המשילו אדם חכם לכלי מלא, ואדם כסיל לכלי ריק. על הפסוק "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין" (דניאל ב, כא) אומרים שאין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה (ברכות נה, א), ושכלי מלא מחזיק, וכלי ריקן אינו מחזיק (שם מ, א). טמון כאן העיקרון, על פיו צריך קודם שיהיה משהו בהתחלה, כדי שיוכל להתרבות אחר כך.

משמעות הקלף: חלוקה בלתי שווה, מימוש חלקי של הרצון. יכול לרמז שלא כולם מקבלים בשווה מן המקור, או שבעבודה המתבצעת עדיין נמצאים במחצית הדרך.

הברכה העיקרית בסדר הבדלה בצאת השבת צריכה להיאמר על כוס יין, כמו הקידוש בכניסת שבת. על הכוס המצוירת בקלף הזה חקוקות מילות חתימת הברכה "בורא פרי הגפן". בין ארבעת היסודות יין מסמל את יסוד המים. הכוס מלאה עד גדותיה כך, שטיפות יין זולגות ממנה למטה, וזהו סימן לשפע הטובה. אס הגביעים מדבר על הפן הרגשי של בני האדם.

משמעות הקלף: רגישות, עומק נפשי, הנאה, מקור השפע והברכה. בפן השלילי יכול לרמז על עודף הרגש שמטה את השכל מן הדרך הישרה, בדומה לשכרות הבאה כתוצאה משתיית יין.

יצחק, בן אברהם. נולד בחודש ניסן (מזל טלה), הוא מסמל כוח של מסירות נפש והקרבה עצמית. הוא יושב על המזבח, ואש בוערת מאחוריו. כמובן, התמונה מזכירה את מעשה עקידת יצחק. האיל (טלה), שהוא הסמל האסטרולוגי שלו, הסתבך בשיחים ליד המזבח. למרות שבסופו של דבר אברהם הקריב את האיל במקום בנו, חז"ל אומרים ש"אפרו של יצחק נראה צבור ומונח על המזבח" (עיין רש"י על ויקרא כו, מב). הוא מזכיר לה' את זכות האמונה שלו.

משמעות הקלף: בן אדם שיש לו אמונה ואידיאלים גבוהים, המוכן להקריב משלו לשם השגתם. הוא מייצג גבורה, נחישות, החלטיות, נחרצות ודבקות במטרה.

שרה, אשת אברהם. על פי חז"ל, היא הייתה אחת מארבע נשים היפות בעולם והאירה את הסביבתה בזיו יופיה. השם שלה מורה על שררה ושליטה, כך שאפילו לאברהם בעלה ציווה האל לציית לה: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (בראשית כא, יב). בתכונה נפשית זו, כמו גם בזוהר המלכותי, היא תואמת למזל אריה, הנחשב למלך החיות. במצבים קשים יותר יכולה נטייתה לשררה להפוך לעריצות ורודנות, כמו במעשה של גירוש הגר המצרית עם בנה ישמעאל.

משמעות הקלף: בן אדם בעל אישיות מגנטית וכריזמתית, מושך את תשומת לבם של אנשים. הוא בקלות עולה לגדולה ומשמש סמכות בשביל אחרים.

נפתלי, בן יעקב. לפי לוח השנה מיוחס לחודש כסלו ולמזל קשת. אביו בירך אותו במילים הבאות: "נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר" (בראשית מט, כא). זה מורה על ניידות וכוח לדלג מעל מכשולים ולהגיע למרחקים, וגם על כושר ביטוי מעולה ויופי הדיבור. בקלף הזה נפתלי מצויר רכוב על איילה וקופץ לצד השני של תהום. הקשת עם חץ דולק מסמל את טבע המזל שלו.

משמעות הקלף: בן אדם המוכן לקחת סיכונים, אוהב מסעות והרפתקאות, ומסוגל למצוא קשר ושפה משותפת עם בני תרבויות ובעלי דעות אחרות.

דבורה הנביאה. על הפסוק "וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת" (שופטים ד, ד) חז"ל אמרו שהיא הייתה עושה לפידים למשכן. בגמרא (מגילה יד, ב) דרשו את שמה כסימן לגאווה, אמנם אם לדרוש לפן החיובי, הוא מורה על חריצות ושקדנות. דווקא דבורה הייתה זו שהלהיבה את ברק לצאת לקרב עם סיסרה ולגרש אויבים מארץ הקודש.

משמעות הקלף: בן אדם אמיץ לב, שקדן ואוהב עבודה, בטוח בעצמו וגאה, יודע להלהיב ולרומם רוח אחרים.

הקלף הזה מתייחס לסוף חודש כסלו ומראה את הדלקת נרות חנוכה. כידוע, החג הזה נמשך שמונה ימים וביום האחרון מדליקים שמונה נרות. מלבד זה, נוהגים להדליק נר נוסף הנקרא "שמש", ויחד עם הנר שעל ידו מדליקים, יוצא לנו עשרה נרות. עיקר המצוה בימים אלו הוא לפרסם את הנס, שהתרחש לכוהני בית המקדש ולכל ישראל בימי קדם. לפיכך שמים את נרות החנוכה במקום פתוח שיוכלו כל עוברים ושבים לראותם.

משמעות הקלף: פרסום והתגלות. הדבר (או האדם) יוצא מן המסגרת הפרטית שלו ומקבל הכרה רחבה יותר. עליה לפסגות. הדלקת אור שיראו בו את הטמון.

בתלמוד בבלי (נידה ל, ב) מדובר על חיי עובר במעי אמו. הוא דומה "לפנקס שמקופל ומונח ידיו על שתי צדעיו, שתי אציליו על ב' ארכובותיו, וב' עקביו על ב' עגבותיו". אחר כך הגמרא אומר שנר דלוק על ראשו והעובר צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו. בקלף הזה מצויר אותו עובר, והנר שמעל ראשו, יחד עם שאר הנרות, מסמלים את תשעת חודשי ההריון.

משמעות הקלף: הדבר עדיין נמצא בשלב של "עיבור", אבל גלום בו פוטנציאל עצום. יכול לרמז על הריון ולידת ילדים.

בהלכה היהודית המדברת על לווית וקבורת המת אין זכר לנרות, אמנם משתמשים בנרות במה שקשור לנשמה של הנפטר. למשל, הדלקת "נר נשמה" ביום פטירת קרוב משפחה (יורצייט) ישנו מנהג ידוע בעם ישראל במשך הדורות. בקלף זה רואים מערת קבורה וארון עם הנפטר בתוכו. סביבו דולקים שמונה נרות המסמלים את עליית נשמתו.

משמעות הקלף: עצירת התהליך, חסימת הזרימה, קיפאון או ירידה ברמת הפעילות. יכול לרמז על מחלה, תשישות כוח וחוסר אונים, לפעמים על מוות.

יהודי מחפש ספר בין ארונות ומדפים בספרייה גדולה. לפי הנראה בקלף, לא ברור אם הוא מצא את מה שביקש, או שרק מעביר אצבעותיו על כריכות הספרים. בניגוד לשלושה נרות, הקלף הזה אינו מורה על חיפוש כשלעצמו, אלא על היכולת להתמצא בכמויות גדולות של מידע, לעבד נתונים ולהתמקד בדברים המבוקשים.

משמעות הקלף: מיון, סידור, עריכה. עבודה עם מידע ומסמכים, כגון מזכירות או חשבונאות. למעשה, יכול לרמז על השתהות בהתקדמות התהליך, כשהדבר הרצוי מתמהמה לבוא כתוצאה מבירורים ארוכים ו"חשבונות רבים".

הקלף הזה קשור לאמצע מזל אריה ואמצע חודש אב. בט"ו באב חוגגים את "חג האהבה" העברי, זה הזמן המוצלח ביותר למציאת זיווג וחתונות. במשנה (תענית כו, ב) נאמר, שט"ו באב היה אחד משני החגים הטובים ביותר לישראל, ובזה הוא דומה ליום הכיפורים. לפנינו חתן וכלה צעירים ההולכים לחופה. ולפי המנהג היהודי, שושבינים נושאי נרות מלווים את הזוג מימין ומשמאל.

משמעות הקלף: אהבה ורעות, כריתת ברית גם בחיי משפחה וגם בעסקים או ביצירה משותפת. שני הפכים משלימים זה את זה וביחד מגיעים להרמוניה.

בחשכת לילה פורעים באו לשרוף את ביתו של יהודי. בעוד שהם, באבוקות שבידיהם, התחילו להצית את קצה הגג, גם הוא לקח אבוקה וזועק לעזרה מן החלון. הקלף הזה מתיחס לעשרת הימים הראשונים של חודש אב, שבהם נמשכת תקופת "בין המצרים", ובט' באב מתאבלים על חורבנו של בית המקדש. ברור ששריפת הבית שאנו רואים בקלף הינה משל למאורעות הטרגיים הללו.

משמעות הקלף: סכנה, זדון, מזימה, התנכלות, חורבן. האדם אינו חש בטחון ומחפש מפלט. קריסת סדר החיים הרגיל, אובדן תשתיות שבטחו בהם.

"שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים ה, יב). חכמי ישראל תיקנו הלכה להדליק נרות לפני כניסת שבת, וכן לקדש על היין ולערוך שלוש סעודות בשבת. ברכה על שני כיכרות לחם מזכירה את השיעור הכפול של מן שירד בערבי שבתות לישראל במדבר אחרי צאתם ממצרים. נר שבת מסמל שלום בית, לפיכך הקלף הזה מדבר על שלום, רוגע ומנוחה. למרות שלא רואים כאן ריבוי מנות על השולחן, יש כאן שביעות רצון הנובע ממידה של הסתפקות במועט ושמחה במה שיש.

משמעות הקלף: שלום בית, קורת רוח, סיפוק, מנוחה נפשית, להיות אדם שמח בחלקו.

"וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ" (שמות יג, ז). בליל י"ד ניסן עושים בדיקת חמץ לאור הנר. מכיוון שצריכים לבדוק בכל המקומות הנסתרים, אפילו בחורים ובסדקים, גם הילדים משתתפים בתהליך הבדיקה. כאן רואים שלושה ילדים מחזיקים נרות, שחיפשו ומצאו כיכר לחם חמץ מתחת לשולחן.

משמעות הקלף: בדיקה, חיפוש ומציאה. יש לשים לב, שהרבה פעמים לא מדובר על דברים שרוצים למצוא ולהשתמש בהם, אלא למצוא כדי להפטר מהם. יכול לרמז על ילדים, מעשים קבוצתיים, משחקים וכדומה.

כל ארבעת האסים בטארוט היהודי קשורים לסדר ההבדלה שעושים במוצאי שבת, כדי להבדיל בין קודש לחול. ארבע הברכות שאומרים בהבדלה תואמות לארבעת היסודות אש, רוח, מים, עפר. אס  הנרות מסמל את יסוד האש. בקלף רואים יד האוחזת בנר הבדלה. לנר כזה יש כמה פתילות (כאן מופיעות שלוש פתילות בצורת האות ש', הרומזת לאש על פי ספר יצירה).

משמעות הקלף: רצון, אנרגיה, אימפולסיביות, שאיפה למעלה, חום, שמחה. בפן השלילי יכול לרמז על רוגז, גאווה, יהירות.

הקלף מתאר את העולם הבא בדמות ירושלים של מעלה המונחת על כפות ידיו של הקדוש ברוך הוא. בחומת העיר יש שנים עשר שערים כמספר שבטי ישראל שיכנסו בהם לעתיד לבוא (וכמספר חודשי השנה והמזלות). לפני כל התמונה האדירה הזו נפתחים השערים, שעליהם נאמר: "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (תהילים כד, ז). הקלף מדבר על ההגעה לסוף הדרך ועל השגת המטרה.

משמעות הקלף: שלום בין הכוחות, סיום מוצלח, השגת הנחשק. מימוש המחשבה, התגלמות הרעיון בצורה קבועה, הנצחת התוצאות בסיום התהליך. קניין ובעלות, חזקה על נכסים.

"וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם" (דניאל יב, ב). מלאך מכריז על תחיית המתים בתקיעת שופר. יש הקבלה בין תחיית המתים המשתחררים משלשלאות המוות, לשנת היובל שבה עבדים היו יוצאים לחירות. הקלף הזה מדבר על שינוים רחבי היקף ומהפכות שיכולות לזעזע מערכת שלמה. הוא מורה על חידוש במצב המדובר שנותן הזדמנות להשתחרר מן העבר ולעלות, אבל האדם עדיין "עומד לדין" שיכריע אם הוא יוכלל בשינוי המתרחש.

משמעות הקלף: התעוררות, יציאה מן השיגרה, הכרעה חשובה בגורלו של אדם. ניסיון שדורש לגלות את מיטב המידות או הכישורים על מנת לזכות לשינוים טובים.

"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיּוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (יהושע י, יב). הקלף מראה את שדה הקרב בין צבא ישראל לזה של האמורי. יהושע קורא לשמש שיעצור באמצע הרקיע, כדי שניצחונם של בני ישראל יהיה מוחלט. הוא מוכתר בתפילין, כי על פי הגמרא (מנחות לה, ב) עליהם נאמר: "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י). הקלף מדבר על פניית האדם כלפי מעלה וקבלת עזרה.

משמעות הקלף: תפילה, בקשה מן המושלים, מציאת חן בעיני שלטונות, קבלת כוחות מלמעלה, הצלחה, ניצחון. הבהרה ושפיכת אור על הנסתר, במיוחד בענייני צדק וזכויות.

"אמרה ירח לפני הקב"ה: רבונו של עולם! אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי את עצמך" (מסכת חולין ס, ב). בקלף רואים את הלבנה שכתר מלוכה נופל מעל ראשה. היה זה עלבון גדול ללבנה להקטין את עצמה לפני השמש, כמו שבהמשך הגמרא היא אומרת בתמיהה: "הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי?"

משמעות הקלף: ירידה במעמד, עזיבת המקום הקודם. תרעומת ומורת רוח, השפלה וקטרוג. אדם יכול להרגיש את עצמו נעזב ומוזנח.

"וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד" (שמואל ב, יא, ב). לפנינו דוד המלך המסתכל על בת שבע המתרחצת. כידוע, אחרי כן דוד שכב איתה ושלח את אוריה בעלה למות במלחמה. האל העניש את דוד על החטא הזה והמית את הילד הראשון שילדה לו בת שבע. הקלף מדבר על פיתוים ונסיונות.

משמעות הקלף: דמיון, חזיונות, אשליות, חלומות, ציפיות מוגזמות. פיתוי, תשוקה, משיכה מינית. יתכן שהדבר אינו כמו שהוא נראה. אדם הולך בקלות אחרי תשוקתו ולא רואה את הסכנות הכרוכות בכך.

"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית יא, ד). על פי גמרא (סנהדרין קט, א), בוני מגדל בבל נחלקו לשלוש קבוצות, שלכל אחת מטרה משלה. גם העונש שלהם היה משולש: את בני הקבוצה הראשונה הפיץ האל על פני כל הארץ, בני הקבוצה השנייה נעשו קופים ושדים, ובני הקבוצה השלישית נבללה שפתם. לפנינו בקלף חלק מן הבונים כבר הפכו לקופים, והמגדל עצמו התחיל להתמוטט.

משמעות הקלף: שאיפות מוגזמות, גאווה המביאה לידי נפילה. כשלון בפרויקט מפני אי-יכולת למצוא שפה משותפת. בלבול בהבנה היוצר פיזור כוחות.

"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר… וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (בראשית לב, כה-כט). על פי דרשת חז"ל, יעקב אבינו נאבק כאן עם המלאך סמאל, שרו של עשו. במסורת היהודית הוא מזוהה עם השטן וגם עם יצר הרע שבאדם. למרות שבסופו של הקרב יעקב ניצח את השטן, הוא נשאר צולע על ירכו.

משמעות הקלף: אויב, לחימה ומאבקים, התגברות על הכוח המתנגד, פצעים וטראומות. יכול לרמז על "האויב הפנימי", הצד האפל של האדם, יצר הרע.

"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כז, כ). בקלף זה אנו רואים את סיפור נס חנוכה. לאחר טיהור בית המקדש, הכהן הגדול מדליק את המנורה בשמן. הסגן עומד על ידו. ההדלקה נעשית בשמן מהכד היחיד שנמצא טהור, חתום בחותמו של כהן גדול. לפי הנראה הכמות שנמצאה הייתה צריכה להספיק רק ליום אחד, אבל כאן מתרחש הנס, והיא מספיקה לשמונה ימים. בין היתר, אפשר לראות בסיפור זה הוראה על כך, שגם באמצעים דלים לכאורה אפשר להשתמש בחסכנות ובחכמה, ולהגיע לתוצאה הרצויה.

משמעות הקלף: אמונה ותקווה. שיקום ושיחזור, חנוכת הבית (או חנוכת כל פרויקט חדש). גישה מתונה וסבירה, ללא חיפזון. חסכון משאבים. היכולת להפיק תועלת רבה באמצעים מעטים.

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר יְהֹוָה כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם. וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות יא, ד-ה). הקלף הזה מדבר על עשרת המכות שבהן העניש ה' את מצרים מפני סירובו של פרעה להוציא את בני ישראל. באגדה של פסח הן נימנו א) דם, ב) צפרדע, ג) כינים, ד) ערוב, ה) דבר, ו) שחין, ז) ברד, ח) ארבה, ט) חושך, י) מכת בכורות. רואים כאן את פרעה בדמות תנין גדול, כמו שמתאר אותו יחזקאל הנביא (כט, ג), שאוחז בידיו את בנו המת, ומסביבו שוררים חורבן ושממה.

משמעות הקלף: חורבן, קריסה. עקשנות יתירה המונעת מן האדם להכיר את טעויותיו, התמדה בדרך שגויה. יכול לרמז שהכיוון שאדם בחר לעצמו סותר לרצונו הפנימי.

"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ עָלָיו. וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי" (אסתר ז, ט-י). בקלף זה נראה המן, צורר היהודים. כאשר זמם להשמיד את עם ישראל, דאג לעונש מיוחד עבור אויבו שנוא נפשו מרדכי, תליה על עץ גבוה חמישים אמה. הודות לאסתר, זעמו של המלך הופנה לעבר המן עצמו, והוא זה שנתלה על אותו העץ. לפי דרשת חז"ל (חולין קלט, ב), שמו של המן צפון בסיפור חטא אדם הראשון, לפיכך ניתן לראות בעץ הזה רמז לעץ הדעת טוב ורע שבספר בראשית.

משמעות הקלף: חוסר אונים, תלות, ביטול עצמי, "התמסמסות" בכל המתרחש. גמול על מעשים. יכול לרמז על רגשות אשמה, ייסורי מצפון.

ראש השנה הוא לא רק נקודת התחלה חדשה בלוח העברי, אלא גם יום הדין. ביום זה אלהים שוקל מצוות וחטאים, ומעשים טובים של בני אדם מול פשעיהם, לפסוק לכולם גזר דין הוגן. בגמרא נאמר (ראש השנה טז, ב): "שלשה ספרים נפתחים בראש השנה: אחד של רשעים גמורים, ואחד של צדיקים גמורים, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, בינוניים תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום הכיפורים". הקלף מעלה את נושא הזכויות, ומה מגיע לכל אחד במצב המדובר.

משמעות הקלף: שכל והגיון. גישה רציונלית שיטתית. משפט בין הצדדים, וכמו כן דין וחשבון שאדם עורך עם עצמו. יכול לרמז על הצורך להיכנס למגע עם שלטונות, מדינה, משרדים וכו'.

האיור של הקלף הזה יכול להזכיר את מה שראינו בקלף המרכבה. "וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת לְאַרְבַּעַת פָּנָיו" (יחזקאל א, טו). אכן, האופן הזה הוא המנגנון שבו אלהים מקיים את השגחתו ושולט בעולם הגשמי. אופן זה מכיל את ארבעת היסודות ומייצג גם את גלגל השמים, וארבע חיות הקודש הן המזלות הקבועים הידועים באסטרולוגיה. הרבה פעמים הקלף "גלגל ההשגחה" מורה על הרחבת הגבולות וההיקף, עליה בסדר גודל של הדברים.

משמעות הקלף: מזל, אירועים טובים, תפנית חיובית בתהליך. שלשלת של סיבה ומסובב הגורמת לשינוי המצב. יכול לרמז על מערכת מסודרת ועל חכמה כלשהי שיש ללמוד על מנת להתמצא במערכת.

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה" (שמות ג, ג). כאן מתואר משה העומד לפני הסנה הבוער. לאחר בריחתו ממצרים הוא הגיע לבית יתרו, אשר נתן לו את בתו ציפורה לאישה. משה הפך לרועה צאן ופעם, כשהלך אל המדבר לאזור מרוחק, התגלה לו החזון המדהים הזה. מן הסנה הבוער הוא שמע את קולו של אלהים המצווה עליו לחזור למצרים ולהציל את עם ישראל מעבדות. הקלף טומן בחיקו את העיקרון שהתבודדות ויציאה מן המסגרת הרגילה תמיד מביאים לתובנות עמוקות יותר ולסוג של "גילוי" בנושא המדובר.

משמעות הקלף: בדידות או התבודדות מכוונת, גילויים, תובנות, הכרת האדם את שליחותו, אינטואיציה, מגע עם הנסתר, תפיסת שורש הדבר.

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית א, א-ב). בקלף זה אנו רואים את רוח אלהים הפורשת כנפיה מעל פני אוקיאנוס, והיא מזכירה בצורתה את האות העברית הראשונה א'. היא מבטאת את ראשית הבריאה, את ה"אי היצמדות" והחירות, האופייניים למי שהפוטנציאל היצירתי שלו טרם התגלם בשום צורה מקובעת. אחרי כן כידוע, "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ". בקלף הראשון של הטארוט היהודי כנפי רוח אלהים מבדילים בין אור לחושך, בהתאם למשמעות המיוחסת לא' בקבלה.

משמעות הקלף: חופש, קלילות, השראה, יצירתיות, מקוריות. ראשית התהליך, נקודת התחלה. בפן השלילי יכול לרמז על חוסר יציבות או על ריחוף בעננים.

"וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם" (מלכים א, ה, י). חכם הרזים מופיע כאן בדמותו של שלמה המלך, שעל פי המסורת הכיר את סודות הבריאה ושלט על שדים ועל כוחות הטבע. הוא מתואר כעומד בתוך מעגל קסמים המכיל שמות קדושים. סביב לו הסמלים של ארבעת היסודות אש, מים, רוח ועפר, אשר בהם הוא שולט. לא במקרה לשלמה המלך מיוחסים ספרי מאגיה רבים כגון "צוואת שלמה", "מפתח שלמה" וכו'. לפי האגדה, הוא הכיר את שפת החיות, הצומח והדומם.

משמעות הקלף: שליטה, יעילות, מיומנות, הגדלת כוחות, חכמה והשגות רוחניות. בפן השלילי יכול לרמז על יהירות מוגזמת, יוזמה שעלולה לגרום צרות.

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח). שכינה בתנ"ך היא התגלות האל בעולם הנברא. המקובלים רואים בה את "הפרצוף הנקבי" של אלוהות. כאן היא יושבת במקדש שמימי בין שני עמודים ומחזיקה ספר תורה בידה. העמודים רומזים על עמודי בית המקדש בירושלים הנקראים יכין ובועז ומסמלים את כל ההפכים שבמציאות. שמלתה של השכינה מקושטת באלפבית של המלאכים, שהשתמר במסורת תורת הנסתר. שכינה היא המשגיחה על העולם הנברא והמפקחת על היצורים, ומבחינה זו מייצגת את האימהות, בהיותה האם הגדולה של כל החיים.

משמעות הקלף: חוקים ועקרונות. קריטריונים לקבלת החלטות. מתן חסות, פיקוח, פטרונות, תכונות נשיות ואימהיות.

"וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ" (אסתר ב, טז). אסתר, הידועה גם בשם אחר הדסה, הייתה אחת מן הנשים היפות בעולם. בזכותה ניצל עם ישראל מגזרת המן הרשע (ראה קלף "התלוי"). יחד עם הפאר המלכותי, שמחות חגיגיות ועשיית משתאות, היא מייצגת מסירות גדולה לעמה, וגם יודעת להסתיר את סודותיה.

משמעות הקלף: יופי, טיפוח, צמיחה, אהבה, חסד, מסירות ודאגה לזולת. הקלף מבטיח להביא שפע ולהעשיר את הסיטואציה שמתבוננים בה.

"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם" (שמות יד, כב). אחרי עשר מכות שאלהים שלח במצרים מפני סירובו של פרעה לשחרר את עם ישראל מעבדות (ראה קלף "מוות"), פרעה הוכרח להיכנע. אמנם הסכמתו לא נמשכה זמן רב. הוא אסף את צבאו ופתח במרדף אחרי העבדים שעזבו את ארצו. המצרים השיגו את בני ישראל ליד ים סוף. כידוע, עם ישראל עבר דרך הים, ופרעה עם עבדיו טבעו בו.

משמעות הקלף: הצלה, שחרור, פריצת דרך, יציאה אל מחוץ למסגרת המגבילה. מאידך, יכול להורות על רדיפה וסירוב לעזוב את העבר.

"וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי יְהֹוָה תָּמִיד" (שמות כח, כט). אהרן היה הראשון שזכה להיות כהן גדול בישראל. כאשר נשיאי שבטים אחרים חלקו על זכותו לכהונה, משה הניח את מטותיהם באוהל מועד לפני האל, ואז בדרך נס פרח מטה אהרן כסימן לבחירתו מלמעלה. בקלף הזה רואים את אהרן מחזיק במטה פורח ולבוש בגדי כהונה, הכוללים את חושן המשפט עם שנים עשר אבני המילואים, ואת ציץ הזהב שכתוב עליו "קדש ליהוה". ידו השנייה מראה את סימן הברכה שבו הכוהנים משתמשים גם בזמננו. כידוע, דווקא הסכמתו של אהרן הביאה ליצירת עגל הזהב.

משמעות הקלף: מורה או מדריך רוחני השומר על ידע או על מסורת. הגשמה של המופשט בצורה מוחשת. רדיפת שלום, ויתורים ופשרות, ובפן השלילי יכול לרמז על סלחנות יתר למידות רעות של אחרים.

"וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ" (בראשית לב, ז). יעקב שחזר לארצו מבית לבן עם משפחתו, שמע כי עשו אחיו הולך לקראתו עם הגדוד. שני האחים היו תאומים, אבל מידותיהם ואורח חייהם היו שונים בתכלית. עשו היה "איש שדה", והיה משיג את מזונו בכוח החרב, ויעקב היה "איש תם יושב אהלים" (בראשית כה, כז). הם נפרדו מתוך מריבה, יעקב נאלץ לעזוב בחופזה, בורח מכעסו של אחיו. הפגישה החדשה איתו הייתה מסוכנת. יעקב התכונן ונקט אמצעי זהירות. אמנם מאמצי הפיוס של יעקב נשאו פרי, והם נפגשו כמו אחים.

משמעות הקלף: פרשת דרכים, התפצלות המסלול. תרחישים שונים והפוכים והצורך לבחור ביניהם (באופן כללי, דרך אחת היא מוסרית יותר, והשנייה נראית יעילה וקרובה יותר, אבל פחות מוסרית). יכול לרמז על משפחה ועל פגישות בין קרובים.

"מִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, כו). יחזקאל הנביא מתאר בספרו את חזון המרכבה השמימית שהתגלתה לו בנבואה על נהר כבר. המרכבה נישאה על ידי חיות הקודש, וארבעת הפנים שלהם אריה, שור, נשר ואדם מורים על המזלות הקבועים. מעל ראשיהם נטוי "הקרח הנורא", שעליו עומד כסא ספיר. הדמות היושבת עליו מוקפת אש וחשמל. אצל חז"ל התפתחה תורה אזוטרית סביב החזון הנבואי הזה, הידועה בשם "מעשה מרכבה". דמות המרכבה הפכה אצל מקובלים לסמל של מבנה העולמות הרוחניים.

משמעות הקלף: תנועה, מסעות, מעבר למקום חדש. כבוד, זוהר, ניצחון. התנשאות מעל הכוחות המנוגדים.

"וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ" (שופטים יד, ו). קלף זה מציג את שמשון המנצח אריה. כידוע, גבורתו הייתה עצומה, ואויביו פחדו לעמוד בדרכו. מאחוריו ניצבת אישה שרצה לשאת, עם כפית דבש בידה. על אף גבורתו ואומץ לבו, היה שמשון מסוחרר מתשוקותיו והיה "הולך אחרי עיניו", ללא יכולת לעצור. ודווקא מפני זה ומתוך תמימות מסוימת, הוא נפל קורבן לערמומיות נשית. כתוצאה מכך, האויב שלל ממנו את כוחו. עמודים שבורים שנפלו על האדמה מזכירים את הקץ הטרגי שלו, כאשר הוא, בהיותו עוור, בחר להפיל את הבניין על עצמו ועל אויביו.

משמעות הקלף: כוח, עוצמה, יעילות. חשק, תשוקה, רצון האדם להוכיח את עצמו. תמימות ועיוורון רוחני. כוחו של אדם ניתן לשליטה ביד אחרים שיכולים לשחק איתו "מאחורי הקלעים".

"כֹּה אָמַר יְהוָה אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" (ירמיה לג, כה). חכמי ישראל למדו תורה וספרי קודש ביום ובלילה, ובמיוחד הדגישו את חשיבות הקימה בחצות לילה על מנת לומר תיקון חצות וללמוד חכמת הקבלה. בקלף זה חכם יהודי יושב ליד הספר, ושני נרות מאירים לו את הכתוב. כאן ניתן לראות את המאבק בין האור הפנימי הבוקע מתוך הנשמה השואפת להשגות, לבין החושך המקיף אותה. לפעמים "שני נרות" רומז שהאור הגדול בא דווקא ממקומות החשוכים ביותר.

משמעות הקלף: לימודים, ידע, השגות, שאיפה לגלות את הנסתר. בפן השלילי יכול לייצג קשיים בהתגברות על החושך.